1.תקשורת: המילה 'תקשורת' נגזרת מן השורש ק-ש-ר,
והדבר מצביע על משמעותה הבסיסית – קיום של קשר בין בני האדם. תקשורת מתרחשת כאשר אדם
אחד מעביר לאדם אחר רגשות, מידע, משאלות וכדומה.
קיימות גישות שונות לתיאור תהליך התקשורת. על-פי הגישה הרווחת ביותר מוען מסוים
מעביר מסר אל נמען. לפי גישה זו התקשורת היא תהליך מכוון. למוען יש כוונה להעביר מסר
לנמען.
2.עיתונות וספורט: אירועי הספורט, המייצרים
באופן תדיר דרמות בלתי-צפויות, רגעים מרגשים, התמודדות של טובים מול רעים וגיבורים
נערצים, הולמים את מסגרת סיפור הסיפורים בעיתונות, משום שהם מציגים אירוע קצר, בהיר,
דרמטי וחד משמעי בתוצאותיו. עיתונות הספורט הפכה למרכיב משמעותי בתעשיית התקשורת משום
שהיא נתפסת ככלי שיווקי מרכזי.
3. לאומיות: קבוצת אנשים שלא מכירה אחד את
השני באופן אישי אך חולקת את אותה המסורת, טריטוריה, אמונה דתית, אידיאולוגיות, היסטוריה
וכדומה. באמצעות תחושת הלאומיות שומרת הקבוצה על אחדותה. ספורט הוא אחד האמצעים לחיזוק
תחושת הלאומיות.
4.תאוריית השימושים והסיפוקים: התקשורת בכלל
ותקשורת הספורט בפרט עונה לאנשים שונים על צרכים שונים. התיאוריה מחלקת את צרכי האדם
לארבעה סוגי צרכים:
א. צרכים קוגניטיביים(שכליים): ידע והבנה על
המתרחש.
ב. צרכים רגשיים: הנאה, ריגוש, צחוק, פורקן.
3. צרכים חברתיים: קשר עם משפחה וחברים, חיזוק
הביטחון בעצמך, במעמד שלך.
4. צרכים אסקפיסטים: בריחה מהמציאות פורקן
מתח, ניתוק.
5. חופש הביטוי וההבעה : הוא זכותו של כל אדם
להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים
המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי
לחירות הדעה והביטוי" עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש
הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם.
6.גזענות: היא עמדה והתנהגות המפלה בין בני אדם על רקע צבעם
או על רקע השתייכותם האתנית, הלאומית או הדתית.
7. הסתה: היא ניסיון לשכנע אדם או קבוצת בני
אדם לבצע מעשה שלילי, בדרך כלל פשע. במקרים רבים מבדילים בין עבירה פלילית מסוג שידול
המתייחסת לשכנוע אדם בודד, לבין הסתה המתייחסת לשכנוע ציבור של אנשים. בשיח הציבורי
במדינות מסוימות (דוגמת צרפת וישראל) משתמשים במונח הסתה גם עבור ביקורת חריפה שאין
בה קריאה ישירה לביצוע מעשה כלשהו אלא רק משתמעת, במיוחד כאשר מדובר בביקורת כלפי בני
אדם המשתייכים לציבור מסוים, כגון גזענות או אנטישמיות.
8. פוליסמיות- ריבוי של משמעויות הקיימות בטקסט
ומתאפשרות בו. הריבוי הוא תוצאת המעבר ממצב של ודאות פרשנית למצב של אי-ודאות. הפרשנויות
המרובות מוצדקות על-ידי אופני ארגון שונים הגלומים מלכתחילה בטקסט. בבלשנות – משמעויות
השונות באופן רדיקלי זו מזו ומתייחסות למסמן צלילי אחד; בתקשורת – הפרשנויות השונות
שאותן מעניקים קהלים שונים לטקסט אחד.
9. ייצוג - הוא דימוי, שיקוף או שיחזור של
דבר מה בעולם ה"אמיתי". הכוונה לאנשים, לקבוצה או למאורע אשר יוצגו באופן
כלשהו. נוצר הרושם כאילו הייצוג הטלוויזיוני הואאמיתי ומשקף את המציאות במידה הטובה
ביותר - אך זוהי אשליה בלבד, היות שהטלוויזיה מייצגת את המציאות באופן שטחי מאד.
10.הדרה- היא תהליך שבגינו קבוצות מסוימות
באוכלוסייה נדחקות לשוליים ונמנע מהן להשתתף השתתפות מלאה בחיי החברה בה הם חיים. תופעת
ההדרה נובעת משורה של סיבות הפועלות ומחזקות אחת את האחרת. בראשן נמצאים העוני והמצוקה
הכלכלית, אבל היא נובעת גם מחינוך והשכלה בלתי מספיקים, בריאות לקויה, וכן מהעדר כישורים
תעסוקתיים נאותים וכישורים חברתיים אחרים.
11. חדשה: איסוף, דיווח, פרשנות, עריכה והפצה
של מידע מן העת האחרונה, בנושאים הרלוונטיים לציבור הצרכנים של ערוץ התקשורת.
12. קריטריונים לקביעת ערך חדשותי: למידע יש
מאפיינים מסוימים המגבירים את סיכוייו להיהפך מאירוע אקראי ל"חדשות". מאפיינים
אלה ניתן לכנות בשם כולל "הערך החדשותי" של האירוע והם כוללים: (עמיר-אח)
א. חשיבות: מבחינת התייחסות לחיי האדם ומצבו
הקיומי.
ב. רלוונטיות: שייכות ונגיעה של אירוע לקהל
היעד.
ג. ייחודיות: אירוע חריג, שונה ומפתיע.
ד. אישיות מפורסמת: אירועים העוסקים בחייהם
של אנשי ציבור.
ה. עניין אנושי: הגובל בהתרחשות נס, אירוע
הטעון ברגשות עזים.
ו. עדכניות: מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות
ומסייע בקביעת עמדה.
13. חמשת הממים: הידיעה אמורה להעביר לקורא
מידע מדויק וברור ולכן העיתונאים נעזרים בחמש שאלות שעוזרות להן לכלול את מירב הפרטים
החשובים. כל ידיעה עיתונאית טובה חייבת לכלול תשובות על חמש שאלות בסיסיות:
- מה בדיוק האירוע?
- מי הם בני אדם או הגופים המעורבים?
- מתי התרחש האירוע ?
- מקום מהו המקום שבו התרחש האירוע?
- מדוע מהן הנסיבות או הגורמים לאירוע?
14. תיאוריית סדר יום: הציבור לומד על החשיבות
המיוחסת לנושא זה או אחר מתוך הדגשים באמצעי התקשורת כדוגמת: בחירה של נושאים מסוימים
והתעלמות מנושאים אחרים – ובכך קובעים מה חשוב יותר ומה פחות. הבלטה של נושאים מסוימים
וסימון הנושאים החשובים שעל סדר היום באמצעות מיקום הידיעה בעיתון או במשדר ומסגור הזווית שדרכה יוצג ויועבר הסיפור. כמות הדיווח ומידת
הדיון בנושא מסוים קובעים את היקף תשומת הלב שלה הוא זוכה בקרב צרכני התקשורת ואת מקומו
בסדר היום הציבורי. בכוחה של המדיה לקבוע את חשיבותם של הנושאים העולים על סדר היום
הציבורי, להעלות נושא לדיון או להסתירו. ישנם שלושה גורמים המשפיעים על סדר היום: ציבורי,
פוליטי ותקשורתי.
15. קהל הוא ציבור אנשים המתקבצים על מנת לצפות,
להאזין או להשתתף בהתרחשות אמנותית, ספורטיבית, לימודית, מקצועית, חברתית או פוליטית.
הקהל עשוי להימצא פיזית במקום האירוע, למשל באולם תיאטרון, אולם קונצרטים או מופע רוק,
מגרש ספורט,הפגנה, קרנבל, כנסייה/בית כנסת/מקדש, ברחוב ועוד. מאידך הקהל עשוי להתקבץ
וירטואלית, למשל קהל צופי תוכנית טלוויזיה, מאזיני רדיו או קוראי עיתון מסוים אינם
מצויים יחדיו באותו מיקום, ולעיתים גם לא באותה עת.
16. הַבְנָיָה חברתית של המציאות: תיאוריית
ההבניה החברתית של המציאות מתבססת על היותנו בני אדם החיים בעולם בו אין משמעות אחת
קבועה. מאחר ואין משמעות אחת קבועה, בעלי כוח בחברה, כדוגמת פוליטיקאים, טייקונים ואנשי
תקשורת, מנסים להבנות לצופים מציאות מסוימת המשרתת אותם על ידי הצגה של מציאות סובייקטיבית
כמציאות אובייקטיבית. אמצעי התקשורת בהכרח מציגים תמונה לא אובייקטיבית של המציאות,
ובכך משפיעים על הראיה הערכית אידיאולוגית של הנמענים את המציאות. לתקשורת חלק נכבד
בבניית תמונת העולם של החשופים אליה. השפעה
זו גוברת כאשר: הנמענים מרבים להיחשף לתקשורת, הנמענים תלויים בתקשורת כמקור עיקרי
של מידע, הנמענים מייחסים לתקשורת אמינות גבוהה יותר מאשר למקורות אחרים.
17. ספורט הוא פעילות גופנית שבה מאמנים או
משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה
ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, אך יש ענפי ספורט דוגמת
שחמט שאין בהם פעילות גופנית רבה. קיימים מאות ענפי ספורט, מהם הדורשים השתתפות של
זוגות בלבד המתמודדים אחד נגד השני ועד כאלו המתקיימים בקבוצות או אף מאות משתתפים
בו זמנית.
18. “אירוע ספורט” – אסיפה, כהגדרתה בחוק הבטיחות,
המתקיימת בזירת פעילות ספורט, לשם צפייה בפעילות ספורט
19. אירוע
מדיה (באנגלית: Media Event) הוא
אירוע מתוכנן, המושך סיקור בולט של כלי התקשורת, המשודר בשידור חי בטלוויזיה ומושך
גם קהל צופים גדול במיוחד. אלו אירועים נדירים יחסית, המרתקים את קהל הצופים ומאחדים
אותו לקהילה אחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה